בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' ארליך

החלטה

1.ביום 7.9.09 נפתח תיק ההתנגדות בבית משפט זה. ההתנגדות, עפ"י האמור בהחלטת רשמת ההוצאה לפועל, הוגשה באיחור. להתנגדות צורפה בקשה קצרה להארכת מועד, בה נטען באופן כללי כי הנתבע הוא בעל משפחה הסובל מבעיות רפואיות. עניין זה לא פורט, ולא צורף תצהיר.

2.דיון נקבע ליום 16.2.2010.

3.ביום 27.10.09 הובאה ההתנגדות לעיוני, והוריתי, כי ככל שלא יוגש תצהיר בתוך 10 ימים, תימחק ההתנגדות בשל האיחור בהגשתה.

4.ביום 5.11.09 הוגשה בקשה קצרה נוספת, לארכה, בנימוק שהנתבע אושפז בבית החולים, בשל חשש לשבץ מוחי. לא צורפו תצהיר או אסמכתאות. חרף האמור נעתרתי לבקשה, הארכתי את המועד ב-10 ימים, אולם דרשתי כי תומצא אסמכתא כלשהי לאשפוז.

5.לא הוגש דבר, וביום 10.1.10 קבעתי, לפנים משורת הדין, כי אם לא יוגש דבר מה בתוך 3 ימים נוספים, תימחק ההתנגדות.

6.ביום 19.1.10 הגיש הנתבע בקשה נוספת, "לעיכוב הליכים עד לדיון", צירף מכתב שחרור מבית החולים (שוחרר ביום 5.11.09 – היום בו ביקש את הארכה בשל האשפוז), וצירף תצהיר, שאינו אלא חזרה על טענותיו לגופו של עניין, ואין בו כל התייחסות לאיחור בהגשת ההתנגדות.

7.בקשה זו הועברה לתגובת התובעת, המתנגדת לעיכוב ההליכים, וביום 31.1.10 אפשרתי לנתבע לשוב ולהידרש לעניין עד ליום 6.2.2010. מועד זה חל בשבת, ועל כן מוארך מאליו ליום 7.2.2010.

8.לא הוגש דבר, והדיון מתקרב.

9.מצב הדברים הנוכחי הוא, שבפני בקשה לאקונית להארכת מועד להגשת התנגדות, בלא תצהיר תומך ובלא הסבר של ממש לאיחור; והתעלמות עקבית למדי של הנתבע מההחלטות שניתנו, רובן לפנים משורת הדין, תוך הענקת ארכות חסד להגשת מסמכים והשלמת תצהירים, כשאפילו עניין האשפוז אינו נראה כמסביר יותר מאשר מספר ימי איחור, בלבד.

10.לגוף העניין, ההתנגדות עצמה מתבססת על טענת הנתבע, כי שלח הודעה לתובעת בדבר בקשתו להתנתק משירותיה, אולם לא צורפה כל אסמכתא למשלוח זה, או אפילו העתק ההודעה עצמה. סכום התביעה הוא 900 ₪ (לפני הוצאות).

11.בנסיבות אלה, אין ספק שמן הדין לא ניתן כלל לדון בהתנגדות, בשל האיחור בהגשתה, ובשל העדרה של בקשה להארכת מועד הערוכה כדין ונתמכת בתצהיר. בנסיבות מתאימות, הייתי שוקל פעולה בדרך של לפנים משורת הדין, הן לעניין התצהיר והן לעניין עצם האיחור, אלא שגם הטענות לגופן חלשות ביותר, וההתנגדות לא נראית כבעלת סיכוי רב להתקבל, וגם סכום התביעה עצמו אינו כזה, שייגרם עוול חמור לנתבע אם תינתן החלטה על פי שורת הדין. לא זו אף זו, שעל פי הנוהג והצודק, מחדלים בסדרי דין, הגם שהם ניתנים לרוב לריפוי, מובילים לחיוב בהוצאות לטובת הצד שכנגד, ועל כן, אם הייתי נוקט בדרך אחרת, יש להניח כי סכום ההוצאות בו היה מחויב הנתבע, רק בשל התקלות הדיוניות, היה כזה שלא היה מצדיק את בירור התביעה לגופה.

12.אעיר בהקשר זה, כי סדרי הדין אינם בגדר משחק או המלצה, וחשיבות רבה להם בעשיית צדק כולל, בין כלל המתדיינים בבית המשפט לבין עצמם, תוך מניעת יתרונות בלתי הוגנים ממי שאינו פועל על פיהם.

13.בנסיבות אלה, סבורני שאין מנוס אלא להורות על מחיקת ההתנגדות, בשל האיחור בהגשתה, וביטול הדיון הקבוע ליום 16.2.2010.

14.הדיון מבוטל, איפוא. ההתנגדות נמחקת. הליכי הוצאה לפועל יחודשו, ככל שעוכבו.

15.לפנים משורת הדין, איני עושה צו להוצאות (למעט אלה הנפסקות ממילא בגדר תיק ההוצאה לפועל).

המזכירות תודיע בדחיפות (בפקס ידני) לנתבע ולב"כ התובעת.

ניתנה היום, כ"ד שבט תש"ע, 08 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: